משל המטבע שאבד
משל המטבע שאבד הוא אחד ממשלי ישו, המופיע בבשורת לוקס ט"ו 10-8. במשל זה, אישה אחת מחפשת אחר מטבע שאבד לה, היא מוצאת אותו ושמחה על כך מאוד. המשל שייך לטרילוגיית המשלים על הגאולה שסיפר ישו לאחר שהפרושים והסופרים האשימו אותו על כך שהוא מוכן לקבל "חוטאים" ועל כך שהשתתף בסעודתם[1]. שני משלים האחרים בטרילוגיה הם משל הכבש האובד ומשל הבן הסורר או משל הבן האובד.
סיפור המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפי שצוין במשל בלוקס ט"ו, אישה בעלת עשר מטבעות כסף (drachmae יוונית) מאבדת מטבע אחת מתוכן. היא מדליקה מנורת שמן ומטאטאת את ביתה עד שהיא מוצאת אותה, והיא שמחה על כך:
אוֹ מִי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָהּ עֲשָׂרָה דַרְכְּמוֹנִים וְאָבַד לָהּ דַּרְכְּמוֹן אֶחָד וְלֹא־תַדְלִיק נֵר וּתְטַאטֵא אֶת־הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ הֵיטֵב עַד כִּי־תִמְצָאֵהוּ׃ וְהָיָה כְּמָצְאָהּ אוֹתוֹ תִּקְרָא לְרֵעוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ לֵאמֹר שְׂמַחְנָה אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֵת הַדַּרְכְּמוֹן אֲשֶׁר אָבַד לִי׃ כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל־חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר־שָׁב מֵחַטָּאתוֹ׃
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הפרשנויות מנסה להסביר כי בהוראה "חסרה מטבע כסף אחת"[2] המטבעות מייצגות את 10 הדיברות אשר מסכמות את תרי"ג (613) המצוות בתורה. אחת המצוות (שמירת השבת) אבדה. וכאשר נמצאה המצווה מחדש (או ליתר דיוק, התגלתה מחדש) היא הוכרזה כעומדת לעד. החוזר בתשובה, ישמח על כך שהוא מסוגל להמשיך ולפאר את שם אלוהים.
אף כי הנצרות אבדה (ונכון יותר, בכוונת מכוון לנתק עצמה מהמקור היהודי) את מצוות השבת, פירוש זה נראה מאוד לא סביר, שכן המשל מציין בסוף הפסוק, (לוקס י' 15), "שתִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל־חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר־שָׁב מֵחַטָּאתוֹ׃", כמו במשלים המופיעים לפני ואחרי משל זה (משל הכבש האובד, ומשל הבן האובד בהתאמה), לכן המשל עוסק באנשים אובדים ולא במצוות אובדות.
ג'ואל ב' גרין מציין כי האישה המתוארת היא איכרה עניה. עשר מטבעות הכסף, תואמים לעשרה ימי שכר, "סביר שהם מייצגים את החיסכון המשפחתי"[3]. המטבעות עשויות לייצג גם הנדוניה של אותה האישה שנענדות כקישוט[4][5]. שתי התאוריות הנ"ל מתקבלות על הדעת. וזה גם מסביר את הדחיפות של האישה בחיפוש, ואת מידת השמחה שלה כאשר המטבע החסרה נמצאה.
כשם שמשל עשר העלמות הוא משל על נשים אשר מופיע מיד אחריו, הוא מצביע על נושא זהה, כמו במשל קודם על גברים[6]. ביוונית, כמו בעברית, כשהיא מזמינה את "חברותיה ושכנותיה" ברור שמדובר בנשים (בניגוד לאנגלית, שם המגדר אינו משתמע מידית)[7].
גרין מציין כי הזמנתן של "חברותיה ושכנותיה" עשוי לשקף הזמנה לארוחה חגיגית, אשר מזכירה את הארוחות בהן השתתף ישו, כאשר הוא הואשם בהשתתפות בסעודת יחד עם "החוטאים"[3]. פעילותה השקדנית של האישה בחיפוש, עשויה לסמל גם את ישו עצמו, או לחלופין פעילות של אלוהים[4]. שמחת המלאכים בהקשר זה מובנת לכן כשמחה משותפת שלהם יחד עם אלוהים[5].
תיאורים באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשל זה מתואר על ידי מספר אמנים, כולל ג'ון אוורט מיליי, יאן לאוקן, ג'יימס טיסו ודומניקו פטי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Richard N. Longenecker, The Challenge of Jesus' Parables, Eerdmans, 2000, ISBN 0-8028-4638-6, p. 201.
- ^ 119 Ministries, The Missing Coin
- ^ 1 2 Joel B. Green, The Gospel of Luke, Eerdmans, 1997, ISBN 0-8028-2315-7, p. 576.
- ^ 1 2 Ben Witherington, Women in the Ministry of Jesus: A study of Jesus' attitudes to women and their roles as reflected in his earthly life, Cambridge University Press, 1987, ISBN 0-521-34781-5, p. 39.
- ^ 1 2 I. Howard Marshall, The Gospel of Luke: A commentary on the Greek text, Eerdmans, 1978, ISBN 0-8028-3512-0, p. 603.
- ^ משל עשר העלמות מופיע לאחר משל העבד הנאמן, ומשל זה מופיע לאחר משל הכבש האובד.
- ^ Mary Ann Beavis, The Lost Coin: Parables of women, work, and wisdom, Continuum, 2002, ISBN 1-84127-313-9, p. 36.